<h1>סימני התרומה לסימן ל"ג</h1>
<h2>דף סד:</h2>
פסק ביצה שמרוקמת ויש בה צורת אפרוח יש בה איסור כל זמן שהאפרוח בתוך הקליפה ואם יצא לחוץ מותר מיד לרבנן ולר' אליעזר בן יעקב אסור עד שיתפתחו עיניו. כדתניא כל השרץ השורץ על הארץ לרבות אפרוחים שלא נתפתחו עיניהם ומוקי לה פ"ק דביצה כרבי אליעזר בן יעקב וקאמר התם לעיל מההיא דאף רבנן מודו קודם שיצא האפרוח מן הקליפה מיהו איסור זה דכל השרץ השורץ אינו אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא כדאיתא בהדיא פרק אלו טריפות ומ"מ נראה דמן התורה אסור משום נבלה ואפילו שוחטו אין בכך כלום שאין שחיטה שייכא ביה. וכן בהמה קודם ששהתה שבעת ימים אמרינן בפרק החולץ ופרק רבי אליעזר דמילה (שבת ק') כל דלא שהה שבעת ימי' בבהמה נפל. אבל איסור דהשרץ השורץ על הארץ ליכא בה רק אסמכתא בעלמא הוא. מיהו יקשה כיון דאיכא איסורא דאורייתא עליה כדפרי' למה אסמכוה אקרא דכל השרץ השורץ ושמא משום דאיתיה באפרוח טמא מן התורה אסמכוה גם בטהור. [התרומה סימן ל"ג]. דין ביצה שיש בה אפרוח מרוקם אינו אסור מן התורה כי אם מדרבנן דדרשא דהשרץ השורץ על הארץ לרבות אפרוחים שלא נתפקחו עיניהם הויא אסמכתא אבל שמא אסורין משום נבלה כמו בהמה קודם שמנה ימים ומתי יהיה מותר האפרוח לאחר שיצא מן הקליפה אבל לרבי אליעזר בן יעקב עד שיתפתחו עיניהם.
